top of page

הוצאת יצירה עברית היא חלק משרשרת של עשיה מו"לית עברית ויהודית. אנחנו ממשיכיהם, תלמידיהם והמחדשים של רבים. אנחנו זוכרים את דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראם שהוקם ב-1789 ופעל עד תחילת המאה העשרים. אנחנו ממשיכים של האר"ז (אלכסנדר הלוי צדרבוים שהקים את כתב העת העברי הראשון; "המליץ", בו כתבו אחד העם, יל"ג וליליינבלום). אין צורך לציין את מרכזיותו של בן יהודה אך יש צורך להזכיר את הוצאת "שטיבל", את הוצאת "מוריה" של ביאליק ורבניצקי שהוציאה ספרי לימוד עבריים ושהפכה להוצאת "דביר".

NEwLOGO_newSTORY_2000X2000-01.png

רוב אבותינו הרעיוניים עלו על בימת ההיסטוריה בנקודות ייחודיות; הם הגיעו בעתות משבר, הזדמנות והתחדשות. כזו היא התקופה בה אנחנו פועלים. איננו חושבים שהספרות או השירה העברית מצויות במשבר. אנו סבורים שהמו"לות בעולם ובישראל מצויות במשבר.

NEwLOGO_newSTORY_2000X2000-01.png

הטכנולוגיה הדיגיטלית כהזדמנות מצד אחד- מאפשרת להפיץ טקסטים ראויים ומשובחים להמונים, בזמן קצר ובקצבי קריאה אחרים ומהצד השני מייצרת גודש בטקסטים, המקשה על הבחירה.

NEwLOGO_newSTORY_2000X2000-01.png

העומס בגירויים, ריבוי כותבים טובים וההפחתה בקוראים, שינו את המודל של מו"לות מקור והפכו את ההוצאה לאור של טקסטים בעברית לעול כלכלי על הכותבים עצמם.

NEwLOGO_newSTORY_2000X2000-01.png

כל אלה מביאים אותנו לעסוק בשני גורמים שזורים זה בזה: טקסטים ואנשים. הטקסטים שנרצה להוציא לאור מחולקים לכמה קטגוריות:

  • שימור וטיפוח של היצירה הטובה בת זמנינו

  • יצירת מעבדה לספרות ייחודית

  • ספורים קצרים ונובלות

  • מסות קצרות עיוניות באריזה חדשה ובסדרות בנושאים חדשים ובועטים

NEwLOGO_newSTORY_2000X2000-01.png

​כחלק מבניה חלוצית של מודלים מו"ליים, אנו רואים בפלטפורמה הרחבה שיצרנו הזדמנות לבעלי טעם ספרותי משובח וחלום ישן להפוך למוציאים לאור ולהגשים את חלומם.אנו מציעים את התשתית הדיגיטלית שלנו, את האולפנים, את מערכת השיווק והתמלוגים ל"אוצרי" ספרות; אנשים שיוכלו להקים הוצאת ספרים בצלמם, טעמם ודמותם, ולטפח אותה על גבי הפלטפורמה שלנו, כשותפים. עוד על זה כאן

NEwLOGO_newSTORY_2000X2000-01.png

אנחנו מאחלים לעצמנו לייצר מרקם חי, זורם, חיוני וחם המתאים לנו – הישראלים של המאה ה-21, של יצירה עברית.

NEwLOGO_newSTORY_2000X2000-01.png

מאז שנתקלנו ביצירה "איך שהזמן רץ" של קוטימן אהבנו אותה. אהבנו את המבט האוהד, החומל, מעריך והמחייך לפעמים - אל התרבות העברית של העשורים הראשונים למדינה. אהבנו ואנחנו אוהבים את התזזית, את הקיטוע ואת הפסיפסיות. משהו באלה מתאים לתקופת הווטסאפ והטיקטוק. האם זה אומר שנוציא לאור מילים קופצניות ומקוטעות? לא! אבל אנחנו מפנימים ומנסים למצוא את המינון המקביל והמתאים לצרכים שונים של קוראים ויוצרים.

final2_nightMOOD.png

חזון

bottom of page