יהיה זכרו כרוך
ראיונות עם סופרים מהעולם הבא
מסרבת להצעות נישואין, שואבת השראה מכל המתרחש סביבה, ממליצה לכולן להפסיק לחפש את הגבר המושלם ולהשקיע בנדל"ן מניב, אך עדיין תקועה בעליית הגג. ג'יין אוסטן משוחחת עם גלית דהן קרליבך.
Add a Title
כן, ראיתי את שולחן הכתיבה בסלון. מעבר לכך שבימינו לא היית יכולה להניח עליו מחשב בקושי אפשר לכתוב עליו.
Well, אבל אפשר לשים עליו את עבודת הרקמה שלי ולהסתיר את העמודים. זה היה הרעיון של קסנדרה, אחותי. היא תמיד מחפה עליי ובזכות זה היא זוכה להיות הקוראת והמאזינה הראשונה של כל הסיפורים שלי.
גד"ק: ג'יין אוסטן, האישה שחותמת על ספריה בצניעות by a lady, אני באמת מתרגשת מאוד לפגוש אותך.
העונג הוא גם שלי אך לא כדאי לנקוט בהפרזה. אין כאן עניין של צניעות. הדבר האחרון שאני צריכה זה להפסיד כמה הצעות נישואין שיסדרו את המשפחה שלי רק מפני שאין לי הסבלנות לנהל משק בית כהלכה.
וזה מזכיר את דמותו של הכומר קולינס בספר הפופולרי שלך "גאווה ודעה קדומה".
אני שואבת השראה מהדברים שקורים סביבי.
וזו הסיבה שאני מראיינת אותך עכשיו בעליית הגג?
אכן. אמש הגיע לביתנו דודן בדרגה רביעית מצד אבי, טרחן נורא ואיום שסבור שהעובדה שאני ענייה מקנה לו את הזכות להציע לי נישואים ארבע פעמים. הוא לא מפסיק לספור ולבדוק את תכולת הבית, מה שמעלה בדעתי את ההשערה שאולי הוא בעצם מצפה למותנו.
אבל אני שואלת באמת: בישראל המצב קטסטרופלי. אנחנו נמצאים במלחמת אינסוף. סדר היום שלנו כולל הרוגים וחטופים, איך את יכולה להתעלם מהמצב הכללי ולהתרכז רק בגינוני עלמות הכפר?
גם אצלכם, בסופו של דבר, ככה שמעתי, אימהות נוהגות להגיע לקברי צדיקים מהוגנים ולבקש שיימצא שידוך טוב לבנותיהם, האין זאת? ואני בטוחה שכל אימא מתפללת שהמלחמה תסתיים לפני שבנה יגיע לגיל גיוס. בסופו של דבר הדברים הקטנים ביותר הם האוניברסליים. ואני מנסה להבין מה מעניין יותר מחיי הכפר? לא כיבושי נפוליאון, זה בטוח.
ובאמת זה אחד הדברים שרציתי לשאול אותך. בתקופתך התחוללה המהפכה התעשייתית, נפוליאון לא מפסיק לצאת לכיבושים, ממלכת בריטניה ואירלנד מתאחדות אבל את כותבת על נשפים ועל ריקוד הקאדריל.
אבל מה מעניין יותר מהקאדריל?
ואם כבר הזכרנו את דארסי, אצלנו חגגו השבוע את חג האהבה שמצוין בט"ו באב. האם יש לך משהו לומר על כך? דמותה של ליזי בנט היא מופת לבנות שלנו.
יקירתי, אגיד עכשיו משהו קשה, קשה מאוד. עם כל זה שכולם מאוהבים בליזי - אני מוכרחה לציין שדווקא אמה אשווד אהובה עלי יותר. נכון, ליזי אלגנטית יותר. היא מפרגנת לאחותה היפה ממנה, היא לא מתפתה לסקס עם ויקאהם, הקצין החתיך, ומזדעזעת עד עמקי נשמתה כאשר לידיה, אחותה הצעירה, עושה את זה במקומה. רגשות נאצלים הם עניין יפה אבל יפה זה אף פעם לא כיף ולראייה: אני תקועה בעליית הגג עכשיו.
וזה מה שגברת בנט אומרת לדארסי כאשר הוא מעליב את חיי הכפר.
אבל גברת בנט צודקת. רק בכפר אפשר לעמוד על טיבם של אנשים באמת שהרי אינך יכולה לבחור לך חברים מתוך ההיצע המצומצם. תנאי המחסור בחברה גורמים לאנשים לצאת מעורם ולשכלל את נקודת התצפית שלהם על האנושות.
מה זאת אומרת אין דארסי. אני מזכירה לך שאנחנו נמצאים בשבוע האהבה.
כן, אבל תחשבי רגע: כמה גברים כאלה את מכירה? גברים שהם גם יפי תואר, גם עשירים מאוד, גם בעלי שושלת יוחסין שמגיעה עד לגוטפריד מבויון או ויליאם הכובש- אך ללא הורים וללא חמות שיסייטו את חייך? אם את מכירה יצור כזה דאגי לשכפל אותו במהרה והאנושות תהיה אסירת תודה לך.
ג'יין, אני לא מאמינה: הרסת עכשיו דורות שלמים של נשים שוחרות דארסי.
אז אני אגיד לך משהו ואשמח שתעבירי לי את כוס התה. מימין לשמאל בבקשה. הנה, אני אומרת: אין דארסי.
מעניין. מילה אחרונה לסיום: לו היית מתעוררת לתחייה מה הייתה תגובתך נוכח שלל העיבודים שעשו לספרייך? האם היית מאמינה שיום אחד יוקמו אגודות של מעריצים תחת שמך?
אני שמחה מאוד שה דמויות הכפריות שלי מעוררות עניין רב כל כך, זה אומר שכל עניין המעמדות לא חלף מן העולם. בסך הכול אני מרוצה מהליהוקים אבל הייתי שמחה אם נטפליקס לא יתקרבו ליצירות שלי. אין להם יכולת להעביר את ההומור הבריטי לכל כך הרבה אנשים.
אז מה את אומרת בעצם?
אני אומרת לכל הנשים: תפסיקו להתעלק על דארסי ולכו תשיגו לכן אחוזה בעצמכן. ואם לא אחוזה אז ארבעה קירות ותקרה - אלו לא יבגדו בכן וגם במצב של רעידת אדמה יש ביטוח.
הסופרת ג'יין אוסטן, היה לי נעים מאוד לשוחח ולשתות תה בחברתך.
גם לי, יקירתי. אך בפעם הבאה עבדי על הזרת הזקורה שלך.