יהיה זכרו כרוך
ראיונות עם סופרים מהעולם הבא
הוא בטוח שהעולם הדיסטופי שברא ב"1984" כבר כאן, רק בלי רוח ההתנגדות.
ג'ורג' אורוול משוחח עם גלית דהן קרליבך
Add a Title
פרטיות? כבר מזמן לא שמעתי את המושג הזה. אתה יודע שבמסגרת האמנה הגלובלית ביטלו את כל סעיפי הפרטיות שהיו קיימים בחוק. אני חושבת שהדבר היחיד שנשאר לנו כרגע זה שעדיין לא מצליחים לעקוב אחר המחשבות של האזרחים אבל זה בפיתוח אינטנסיבי בעמק הסיליקון.
"אמנה גלובלית" ו"עמק הסיליקון" נשמע לי כמו העולם הסיוטי של 1984.
גלית דהן קרליבך: ארתור אריק בלייר המכונה ג'ורג' אורוול - אני לא יודעת אם להיות בחרדה או להיות אסירת תודה על הטכנולוגיה החדשנית שמאפשרת לי לדבר כרגע עם הד.נ.א של רוח הרפאים שלך.
אני במקומך הייתי חרד מאוד מהטכנולוגיה הזאת. גם בלי להיות בחיים כרגע אני מניח שהיא כרוכה באובדן המושג פרטיות.
נכון, אבל מלחמות תמיד היו ויהיו.
את יודעת מה? בואי נדבר על חופש הביטוי. אתם יכולים לומר הכול בעולם שלכם?
סליחה, אבל אינך מגזים במקצת?
מגזים? הו לא. אני ממש לא מגזים. העולם הדיסטופי שבניתי ב"1984" הוא עולם קשה ורע אבל אנשים נולדים לתוכו. יכולת ההתנגדות שלהם מעטה מאוד ובכל זאת וינסטון סמית, גיבור הספר שלי, עושה הכול כדי לחיות נכון שזה כולל להסתכן ולהתאהב. אצלכם - אתם מוסרים מרצונכם החופשי את זכויות הפרט שלכם בשביל נוחות. מסכימים שיידעו באיזה שעה עליתם לאוטובוס ובאיזו תחנה ירדתם. העולם שבניתי הוא תמרור אזהרה. אצלכם התמרור נדרס מזמן. אני מוכן להתערב על כך שמתחוללת אצלכם מלחמה אינסופית.
אני מודה שכשאומרים שיח מכיל ומכבד אני מיד נדרכת. שיחים אני אוהבת אבל רק מבחינה בוטאנית.
נכון. ואת נדרכת כי את עומדת לשמוע בלוף. זה כל המהות של הנדסת הדיבור הזו. ותביני שהדבר הזה לא נשאר שם. הרי ברגע שאת לא יכולה לדבר כמו שצריך את גם לא יכולה לחשוב כמו שצריך. את בחרדה מתמשכת. הדברים הללו מובילים לצנזורה. זו פשוט כרוניקה ידועה מראש.
הממ...
אני תבעתי את המושג שיחדש: מיניסטריון האהבה, מיניסטריון האמת. אני בטוח שיש אצלכם ביטויים מקבילים.
טענתם של אנשים מסוימים היא ש"אין להם מה להסתיר".
בעיניי מדובר בבורות מדהימה. בעיניי מי שמדבר כך האדם הוא מספר, נתון, לא רק נתין, והוא חלק ממערכת "חוויה למשתמש" שתעשיר מספר קטן להפליא של אנשים כוחניים. אבל אחד מהדברים שמגדירים אדם הוא פרטיות. פרטיות מאז ומעולם איימה על משטרים טוטליטריים, לא מפני שדברים רעים נעשים במחשכים, אלא מפני שדברים מקוריים, יצירתיים ונועזים נעשים במחתרת לפני שיוצאים אל האור. נסי לתאר את גדולי המדענים או הסופרים עובדים תחת עין בוחנת כל הזמן. בלי פרטיות אמיתית אין יצירה, אין המצאה, אין מקוריות ואין עצמאות.
ואכן ארצות הברית ומדינות נוספות התחילו להגביל קריאה והדפסת ספרים שיש בהם חומר בעייתי, לשיטתן.
אני מוכן להתערב שכל זה נעשה בשם הרגישות ובשם הדאגה ל"אחר". אבל את צריכה להפנים שהאחר תמיד יהיה השלטון שירצה לשלוט בכל תחום בחיי האזרח.
השמועות מספרות שהעפת לסארטר אגרוף, זה נכון?
אני לא מאשר ולא מכחיש אבל אני יכול להעיד שאינטלקטואלים אינם טובים מבני אדם רגילים שעובדים בעבודות אמיתיות. לאינטלקטואלים אין שכל ישר. הפלפולים וההתחכמויות מונעים מהם לראות את מה שכל בנאדם נורמלי רואה מיד.
אני חייבת לציין בהתפעלות שאתה באמת בין הבודדים מחוג האינטלקטואלים שיצאו נגד סטלין.
נכון, וחטפתי על כך לא מעט. סארטר וסימון דה בובואר היו חברים טובים שלי. ברגע שדיברתי נגד סטלין והמפלגה הקומוניסטית, הם הפנו לי עורף.
זה בדיוק מה שאימא שלי אומרת.
והיא צודקת.
מה שמוביל אותי לדבר על חוויותיך בפריז ובלונדון שהנצחת בספר "דפוק וזרוק בלונדון ובפריז".
אני לא מבין למה כל כך משתאים מכך. אינטלקטואלים יושבים בסלון המסנוור שלהם ודנים בטיבו של סבל שעה שתחת האף שלהם רבבות בני אדם עובדים בפרך. בין אם זה במסעדות, במפעלים או ברחובות. הייתי חייב לראות איך כל זה נראה ואני חייב לציין שאחרי שחליתי מסקנותיי עגומות בהחלט. עדיף להיוולד עשיר.
תודה רבה ג'ורג', נוח על משכבך בשלום בינתיים.
היא גם יוצאת נגד אינטלקטואלים ואומרת שהם לא יפים למטרות חיתון, אבל אתה יוצא דופן.
באמת? אני מוחמא. אולי בעוד כמה שנים כשתהיה טכנולוגיה של חיתון מהעבר - אשמח להתמודד על לבך.