top of page

ההמלצה היומית

כל יום והסיפור שלו

לפעמים מתחשק לנו לפתוח את הראש למשהו חדש, ולפעמים אנחנו מחפשים דווקא פרפרים בבטן. יש ימים שמרגישים הכי ישראליים בעולם, וימים שרק בא לנו לברוח למקום אחר.

 

בדיוק בשביל זה אנחנו מחכים לך כאן בכל יום, עם 4 המלצות חדשות לכל מצב רוח: למחשבה, לאהבה, לבריחה ומשהו משלנו.

 

מה שבטוח - כולם מעולים, מילה של עברית :)

מכתבים לקמונדו / אדמונד דה ואל

מה הסיפור: מואיז דה קמונדו היה אחד מגדולי אספני אמנות המאה ה-18 בעולם, וביתו הפך למוזיאון שנקרא על שם בנו.

קל/ כבד: פשוט יפהפה.

למה כן: דה ואל, אמן קרמיקה בעל שם עולמי, הוזמן לתערוכה בבית קמונדו ואת רשמיו העלה בסדרת המכתבים הזו.

למה לא: בעיקר לאינטלקטואלים עם המון סבלנות.

השורה התחתונה: דה ואל, הזכור מיצירת המופת "הארנבת עם עיני הענבר", שוב משלב אמנות עם פילוסופיה ותרבות למעדן ספרותי נדיר.

לבריחה 🏝️

מכתבים לקמונדו / אדמונד דה ואל

בצקנית / עדי שילון

מה הסיפור: ישראלית חובבת אפייה המתגוררת בברלין, מביטה מחלון ביתה ורוקמת סיפורים דמיוניים על העוברים ושבים.

קל/ כבד: קל ונעים.

למה כן: שילון, אישה מצחיקה לרוב, מתגלה כאן ככותבת בעלת דמיון ולפעמים אפילו מרגשת במקומות הנכונים, פה ושם.

למה לא: לעתים עולות כמה מחשבות נוגות על הדור האבוד הזה, שהלך מאיתנו לברלין/ ליסבון/  קפריסין/ תאילנד.

השורה התחתונה: וגם עניין האפייה מגניב לחלוטין, והתשוקה של שילון אל הבצק המתוק על מגוון צורותיו לגמרי מדבקת.

משלנו 🇮🇱

בצקנית / עדי שילון

תו החלוף של דוד שיץ / תמר סתר

מה הסיפור: שיץ היה אחד הסופרים המוערכים והמקוריים בישראל בין סוף שנות השבעים לתחילת שנות התשעים.

קל/ כבד: קל מהצפוי.

למה כן: למה בעצם נעלם שיץ מ-90' ועד למותו ב-2017, ונשכח מהתודעה? ד"ר סתר מספרת את סיפורו ומבקשת תיקון.

למה לא: לא בטוח שהתיקון הצליח לה.

השורה התחתונה: מעבר לכל, סתר היא מספרת סיפורים טובה המשלבת היטב בין סיפור חייו של שיץ לבין כתיבתו הייחודית.

למחשבה 🧠

תו החלוף של דוד שיץ / תמר סתר

היורשת הנסתרת 2 - כס האסיר / הולי בלק

מה הסיפור: המשך סיפורי ממלכת אלפהיים המסתורית והנסיך הוק רב המעללים, שכעת מוצא את עצמו בבית כלא צפוני קפוא.

קל/ כבד: קל ומהנה.

למה כן: בלק היא אשפית נוער ופנטזיה מוכחת, שמצליחה לטוות גם הפעם עלילה מורכבת, זריזה  ורבת תהפוכות.

למה לא: בעיקר לקוראים צעירים.

השורה התחתונה: זה לא היה עובד בלי אישיותו המשעשעת של הנסיך הנוטה לשלל הסתבכויות רומנטיות ואחרות בלי סוף.

לבריחה 🏝️

היורשת הנסתרת 2 - כס האסיר / הולי בלק

מקשה אחת / תהילה חכימי

מה הסיפור: במזרח תיכון עתידני שבו מושג הבעלות הולך ונעלם, חקלאי מצליח נפטר במפתיע ומותיר אחריו תסבוכת לא פשוטה.

קל/ כבד: כתוב היטב ומרתק.

למה כן: חכימי, מהכישרונות העילאיים הבולטים בדור הנוכחי של סופרי ישראל, מיטיבה לשלב בין דרמה משפחתית צפופה לסוגיות כלכליות מורכבות.

למה לא: המזה"ת האוטופי הזה כל כך רחוק מאיתנו עכשיו.

השורה התחתונה: הספר הוא חלק מפרויקט "פוסט-קפ" (אחרי הקפיטליזם) של מכון ון ליר, שהוליד ארבעה ספרים מעולים מסוגם.

משלנו 🇮🇱

מקשה אחת / תהילה חכימי

מבעד לארון השקוף / עמית קמה, סלביה פוגל-ביזאוי

מה הסיפור: במהלך ההיסטוריה של התנועה הקיבוצית זכו הלהט"בים למעמד מיוחד – כולם יודעים שהם "כאלה", רק לא מדברים על זה.

קל/ כבד: קל יחסית.

למה כן: הספר הוא פרי מחקר מאוד מעמיק ורב תחומי, פרויקט עיוני מרשים בן ארבע שנים שהצליח לכסות את הנושא הטעון מכל עבריו.

למה לא: האם גם היום עדיין לא מדברים על זה?

השורה התחתונה: ספר מסקרן ומעניין המציג נקודת מבט ותופעה חברתית שכאילו נמצאת שם בחוץ, אבל איכשהו לא חשבו עליה קודם.

למחשבה 🧠

מבעד לארון השקוף / עמית קמה, סלביה פוגל-ביזאוי

תאומות הכתר 2 - הכתרים המקוללים / קתרין דויל, קתרין ובר

מה הסיפור: רון יוצאת אל ממלכת הקרח כדי להציל את סבתה, המכשפה האסורה, ואילו רוז יוצאת דרומה, אל ארץ החולות הנודדים. יהיה מעניין.

קל/ כבד: קליל וקסום.

למה כן: לא סתם שיתוף הפעולה הזה בין שתי אלופות ספרות הנוער האהובות הפך להצלחה כה כבירה. זו פנטזיה מהנה וכתובה היטב.

למה לא: לא לקוראים רציניים.

השורה התחתונה: וכיאה לסאגה עכשווית ומודרנית, גם הזווית הפמיניסטית נוכחת מאוד – זו סדרה שטוב לגדל עליה דור חדש ואמיץ.

לבריחה 🏝️

תאומות הכתר 2 - הכתרים המקוללים / קתרין דויל, קתרין ובר

אני רעב אותך / אמיר שילון

מה הסיפור: בקובץ הסיפורים הזה שולח הכותב הייחודי את גיבוריו אל מקומות וזמנים שונים ומשונים, והתנסויות זרות ומוזרות.

קל/ כבד: לא קל.

למה כן: אחת המשימות המרתקות בספרות העברית העכשווית הוא פיצוח קודים של גבריות, ושילון עושה זאת מאוד אחר ומאוד מעניין.

למה לא: אוף, גברים.

השורה התחתונה: זה תמיד טוב שסופר שהצליח לסקרן בספרו הראשון, מצליח גם להעמיק ולחדד את רעיונותיו בספרו השני.

משלנו 🇮🇱

אני רעב אותך / אמיר שילון

האטלס של הנפש / ד"ר אורי נויבירט

מה הסיפור: מעין מבוא לגישת ה-CBT הפופולרית, שדומה כי כבשה לגמרי את עולמות הטיפול ובריאות הנפש בשנים האחרונות.

קל/ כבד: במשקל בינוני פלוס.

למה כן: יש כאן עיסוק רציני ומעמיק ברוב הקשיים הנפשיים הניצבים בפני האדם המודרני כיום – מהעומס הרגשי ועד לחיפוש המשמעות.

למה לא: איך שלא תסתכלו על זה, החיים נורא קשים.

השורה התחתונה: הגישה של ד"ר נויבירט מאוד הוליסטית ומקיפה, פילוסופית ורחבת יריעה, ממש עד למקורות ההגות היהודית.

למחשבה 🧠

האטלס של הנפש / ד"ר אורי נויבירט

כמיהה 2 – התנפצות / טרייסי וולף

מה הסיפור: גרייס פוסטר חוזרת אל אקדמיית קטמיר, שבה היא בת האנוש היחידה בתוך קהל של יצורים על טבעיים.

קל/ כבד: קליל וכיפי.

למה כן: אי אפשר שלא להתאהב ביקום הנפלא שבראה וולף, מקום שכולו ערפדים, מכשפות ואנשי זאב, מקום של נשמה יתרה.

למה לא: לא לקוראים גבוהי מצח.

השורה התחתונה: וולף יוצרת איזון יפה ומדויק בין העולם הרומנטי והקשרים האישיים, לבין המתח, החרדה והסכנה שבאים מבחוץ.

לבריחה 🏝️

כמיהה 2 – התנפצות / טרייסי וולף

לקפוץ מעל הפופיק / אשר קרביץ

מה הסיפור: בגיל  32, גיל מתקבל לעבודה בחברה המספקת שירותים לא שגרתיים. מה זה אומר? את זה הוא יצטרך לגלות בעצמו.

קל/ כבד: חמוד ושנון.

למה כן: אין ספק שלאשר קרביץ יש חוש הומור וגם כושר המצאה שהם לגמרי מחוץ לסקאלה. גם הפעם – כזה עוד לא קראתם.

למה לא: קו דק מאוד עובר בין תחכום לבין התחכמות.

השורה התחתונה: כל מפגש עם הכותב הייחודי הזה, מהמקוריים ועתירי הדמיון במחוזותינו, הוא חוויה חד פעמית לחלוטין.

משלנו 🇮🇱

לקפוץ מעל הפופיק / אשר קרביץ

אתגר האי-ודאות / אנדרה מטלון, סטנלי רבין, יובל שורר, איה בידרמן

מה הסיפור: החיים בין מגפת הקורונה לבין אסון 7 באוקטובר מציבים אתגרים קיצוניים מאוד בפני מטפלים משפחתיים ופרטניים.

קל/ כבד: קל יחסית לנושא.

למה כן: ארבעת הכותבים הם אנשי פסיכולוגיה ופסיכיאטריה ותיקים מאוד, בשנות השבעים לחייהם, בעלי חוכמה של זקני שבט.

למה לא: בעיקר לאנשי מקצוע.

השורה התחתונה: יפה, מעודד ואפילו אופטימי לראות את הגישה של המקצוענים הוותיקים האלה, שעיקרה לחמלה, הקשבה ודאגה לזולת.

למחשבה 🧠

אתגר האי-ודאות / אנדרה מטלון, סטנלי רבין, יובל שורר, איה בידרמן

נוסעי הזמן מאוקספורד 2 - שלא לדבר על הכלב / קוני ויליס

מה הסיפור: רצף הזמן-חלל השתבש באופן חמור ומדאיג ביותר, ושני היסטוריונים נזעקים לתקן את המעוות, לפני שהנזק יהיה בלתי הפיך.

קל/ כבד: קל וחכם.

למה כן: ויש פה גם יצירת אמנות אייקונית שנעלמה, קתדרלה הרוסה בקובנטרי המופצצת במלחמת העולם השנייה, ועוד סיפורים מדהימים.

למה לא: ההומור והסגנון של ויליס הם טעם נרכש, מאוד.

השורה התחתונה: הספר הזה, וסדרת המופת הזו בכלל, מדגישים באופן הבהיר והבולט ביותר את מעמדה הנשגב של ויליס בקצה פירמידת כותבי המד"ב בדורנו.

לבריחה 🏝️

נוסעי הזמן מאוקספורד 2 - שלא לדבר על הכלב / קוני ויליס

עתלית. סוף / ניצה להט

מה הסיפור: אובדן בנה האהוב, והמחלה הקשה שבה לקתה היא עצמה, שולחים חוקרת וירוסים מעתלית לרצף הרהורים דיסטופיים.

קל/ כבד: כבד למדי.

למה כן: קשה שלא להתרשם מעוצמת הדמיון ביצירה המיוחדת הזו, שנעה בין הפילוסופי והמטאפיזי לבין הקונקרטי והיומיומי.

למה לא: די עצוב וקיומי, במובן הסופני.

השורה התחתונה: ולתוך כל המטען ההגותי המאסיבי הזה מוטל מושג הבית – למצוא את המקום שלך בעולם, בעיר הגדולה או בפריפריה, איפה שלא תהיי.

משלנו 🇮🇱

עתלית. סוף / ניצה להט

וכיתתו / אלון ליאל, יהודה ליטני

מה הסיפור: בקפריסין, אירלנד ודרום אפריקה הצליחו להגיע לשלום אחרי סכסוכי דמים ארוכי שנים – מתי גם אצלנו?

קל/ כבד: קל יותר מהצפוי.

למה כן: תתפלאו, אבל יש גורם משותף לשלושת הפתרונות המדיניים – ראייה של האחר והכרה בסבלו. כן, זה אפשרי.

למה לא: אבל אחרי 7 באוקטובר, זה נראה אפשרי פחות.

השורה התחתונה: ליאל וליטני הם גם כותבים ואנשי רוח מצוינים, שהאופטימיות שלהם לגמרי מדבקת. לקרוא ולקבל רוח חדשה.

למחשבה 🧠

וכיתתו / אלון ליאל, יהודה ליטני

פאוורלס - נטולת כוחות / לורן רוברטס

מה הסיפור: אילייה היא ממלכה שיש בה מקום רק למיוחסים, בעלי כוחות העל. האנשים הרגילים גורשו ממנה למשכנות עוני עלובים, שבהם נאלצה פיידין לשרוד.

קל/ כבד: קליל ממש.

למה כן: אביה של פיידין לימד אותה את סוד החוכמה – להעמיד פנים שהיא מדיום, בעלת כוח על, כדי לחיות בקרב האליטות.

למה לא: לא לקוראים רציניים.

השורה התחתונה: אבל אז פיידין פוגשת נסיך, בן אצולה אמיתי, והקיום השברירי שלה, שכולו שקר והסתרה, הופך למסובך הרבה יותר.

לבריחה 🏝️

פאוורלס - נטולת כוחות / לורן רוברטס

תקומה / חיה שלי

מה הסיפור: סיפור הישרדות מצמרר של חברת קיבוץ ניר עם ב-7 באוקטובר, משולב בסיפור ילדות משנות החמישים במושב עובדים.

קל/ כבד: לא קל.

למה כן: סיפור המלחמה עוקב אחר שלושת הימים הראשונים לאסון, כשהגיבורה מגיעה עם חבריה למלון בתל אביב. זווית מעניינת.

למה לא: עוד אחד מהסיפורים הקשים מנשוא של המלחמה הזאת.

השורה התחתונה: שלי היא כותבת מוכשרת, שהחיבור שהיא מייצרת כאן בין טראומות מהעבר הקרוב והרחוק, אינו מובן מאליו.

משלנו 🇮🇱

תקומה / חיה שלי

מדעי הגזע: תולדות הצילום כראיה מדעית / עמוס מוריס־רייך

מה הסיפור: מה היה תפקידו של הצילום בגיבושה של תורת הגזע, בגרמניה ובעולם, משנות השבעים של המאה ה-19 ועד לאמצע המאה ה-20.

קל/ כבד: כבד מאוד.

למה כן: מוריס-רייך הוא הוגה מקורי מאוד ובהיר מחשבה, שמערער על רוב המחקרים שנערכו בנושא לפניו ומציג גישה חדשה ומעניינת לנושא.

למה לא: לקוראים מעמיקים מאוד שלא פוחדים מטקסטים אקדמיים.

השורה התחתונה: ברמת המטא יש כאן דיון חשוב מאוד על מהו מדע לעומת פסבדו-מדע, על מניפולציה והנדסת תודעה.

למחשבה 🧠

מדעי הגזע: תולדות הצילום כראיה מדעית / עמוס מוריס־רייך

הנערה שנפלה אל מתחת לים / אקסי או

מה הסיפור: מינה משליכה את עצמה אל תוך מימי האוקיינוס כדי להציל את אחיה האהוב ג'ון, ובעולם הרוחות יש לה משימה חשובה.

קל/ כבד: קליל ומקסים.

למה כן: עכשיו מינה צריכה להעיר את אל הים הישן, שנרדם על משמרתו ולכן פוקדות את ארצה סערות קשות והרסניות.

למה לא: לא לקוראים בוגרים או רציניים מדי.

השורה התחתונה: עוצמת הדמיון של אקסי או האמריקאית ממוצא אסיאתי מדהימה בכל קנה מידה. תפגשו כאן את היצורים הכי מגניבים שיש.

לבריחה 🏝️

הנערה שנפלה אל מתחת לים / אקסי או

דויד ואני / יואב רותם

מה הסיפור: זה סיפור שמתחיל בהתאבדות. הרצל, שומר בעמדת הקבלה בבניין משרדים טיפוסי, מביט סביב אל המוני האדם הנעים אל הפסקת הצהריים, שרק אחת מהם, צעירה יפה ותמה, בוחרת להתייחס אליו כבן אנוש. הרצל, מוצף בדידות, סתמיות וחוסר תכלית, לוקח את אקדחו, משחרר את הנצרה, מכניס את הקנה לפיו, ולוחץ על ההדק.

קל/ כבד: פשוט מדויק.

למה כן: הגיבור הוא קובי, בנו המנוכר והמרוחק של הרצל ושחקן תל אביבי על סף הפריצה הגדולה, שהאובדן הפתאומי מטלטל את חייו.

למה לא: זה לא קליל, זה לא שטחי.

השורה התחתונה: כשהוא נשטף בזיכרונות ילדות טראומטיים, קובי יוצא למסע במרחב וברוח, שבליבו מפגש משנה גורלות. תהיו אתו בספר חדש ונפלא מבית "יצירה עברית".

משלנו 🇮🇱

דויד ואני / יואב רותם

עצם העניין / ערגה הלר

מה הסיפור: לכלבים מכל הסוגים והמינים תפקיד חשוב מאוד בספרות הילדים העברית המתפתחת, בראייה היסטורית ואידיאולוגית.

קל/ כבד: כבד יחסית לנושא.

למה כן: הכלב הוא לא רק סמל לחברות ונאמנות, אלא גם סוג של מודל צברי חדש, שמסייע בהקמת הארץ ובשמירה עליה.

למה לא: ואפילו כאן יש הקדמה על 7 באוקטובר.

השורה התחתונה: במקום שהכלב יהיה חיית מחמד חמודה לשחק איתה, הוא יוצא איזה לוחם נועז שמחסל את אויבי המדינה בשיניים חשופות.

למחשבה 🧠

עצם העניין / ערגה הלר

הלחישות / אשלי אודריין

מה הסיפור: בעיצומו של ברביקיו שכונתי טיפוסי, ויטני המארחת שואגת על בנה בן העשר, שכעבור שלושה ימים נופל מחלון הבית.

קל/ כבד: מצמרר ביותר.

למה כן: כשוויטני יושבת לצד מיטת בנה המאושפז בבית החולים, ארבע הנשים ממשפחות הברביקיו מספרות את הצד שלהן בהשתלשלות האירועים.

למה לא: לא לבעלי לב חלש.

השורה התחתונה: אודריין, שהצטיינה כבר ב"הדחיפה" המעולה, מגישה כאן מותחן פסיכולוגי דרמטי ועשוי לעילא, חזק וסוחף.

לבריחה 🏝️

הלחישות / אשלי אודריין

אורות הפנסים האחרונים / אסף ולדן

מה הסיפור: אוסף פרגמנטים, הגיגים ומעין קטעי יומן ורשימות שכתב נכדו של שמעון פרס לפני ששם קץ לחיים בגיל 35.

קל/ כבד: כבד בהחלט.

למה כן: מעבר לטרגדיה האישית, יש כאן תיאור חד ובהיר עד כאב של תהליך הכתיבה והניסיון ללכוד במילים את ההוויה החמקמקה שסביבנו.

למה לא: איך שלא מסתכלים על זה, הכול נורא עצוב.

השורה התחתונה: קשה שלא לחשוב על האובדן העצום, על הכותב המקורי, הנדיר הזה שכולנו החמצנו, וכל כך חבל.

משלנו 🇮🇱

אורות הפנסים האחרונים / אסף ולדן

תאורה מילולית / מנחם פרי

מה הסיפור: קריאה מחודשת ואף חדשנית באופן רדיקלי ממש, ביצירתם של שניים מהחשובים במשוררי ישראל, מאיר ויזלטיר ויהודה עמיחי.

קל/ כבד: הכי כבד.

למה כן: הרעיון המהפכני של פרי הוא שלמרות הגיוון העצום ביצירתם של ויזלטיר ועמיחי, יש מעין תבנית קבועה שהם מצייתים לה כמעט תמיד.

למה לא: מנחם פרי הוא בהחלט טעם נרכש, וממש לא לכולם.

השורה התחתונה: מעבר לרעיון המסקרן, פרי חושף כאן גם שירים שאינם קנוניים של שני היוצרים, ומפנה אליהם זרקור מיוחד.

למחשבה 🧠

תאורה מילולית / מנחם פרי

  • Page 45
bottom of page